פסק-דין בתיק ב"ל 23749-09-10

1.      לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995) על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 8.7.2010, שקבעה למערער נכות משוקללת בשיעור 19%, החל מיום 1.12.2005.

2.      המערער, יליד 1948, המועסק כסגן מנהל אגף ביטחון, לקה בליבו באירוע מיום 24.5.2005 שהוכר כתאונת עבודה.

3.      בעקבות ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 30.5.07 (בל 4931/07)  ניתן פסק דינו של בית הדין מיום 26.11.2007, ובו נקבע כמפורט להלן:

עניינו של המערער יוחזר אל הועדה על מנת שתפעל כדלקמן - 

א.      הועדה תתייעץ עם אורולוג, כדי לקבוע את נכותו האורולוגית של המערער, לאור נימוקי הערעור בנושא זה, לרבות לתוצאת הטיפול התרופתי מטיפול זה.

ב.      הועדה תתייעץ עם מומחה כלי דם, אשר יעיין בחוות דעתו של ד"ר אמסטרדם (מיום 20.3.06), בשים לב לאמור בחוות דעתו של פרופ' רייזין (סעיפים 3-2 לפרק ההמלצות בחוות דעתו). בכל מקרה, הועדה תשקול הענקת נכות לפי אותם סעיפים.

ג.       הועדה תעיין במסמך רפואי של ד"ר פרי מיום 8.11.05 ותשקול הענקת נכות  בתחום הנוירולוגי.

ד.      הועדה תתייעץ עם מומחה עיניים אשר יעיין בחוות דעתה של ד"ר הדס ביאטריס מיום 12.7.06.

ה.      הועדה תשקול קביעת נכות בנוגע לתלונות המערער בנושא תסמונת דום נשימה, לרבות המסמכים בעניין זה, אשר הוצגו בפניה.  

אם הועדה תבחר לקבוע נכויות לתקופות המאוחרות מהמועדים שבהם נקבעה נכותו על ידי ועדת העררים מיום 30.5.07, יהיה זכאי המערער להגיש תיעוד רפואי עדכני בנוגע למועדים אלו. מובהר כי על הועדה לנמק את החלטותיה. ב"כ המערער יהא רשאי לטעון בפני הועדה.

                                                                              (להלן- פסק דין).

4.      בעקבות פסק הדין דנה בעניינו של המערער וועדה רפואית לעררים, ועל החלטתה מיום מיום 23.7.08 הוגש ערעור לבית הדין האזורי שנדחה (בל 4825/08). המערער הגיש בקשת רשות לבית הדין הארצי (בר"ע 149/09). ביום 18.5.2009 ניתן פסק דינן של בית הדין הארצי בו נקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב אחר על מנת שזו "תשוב ותיזקק לשאלת קיומו של קשר סיבתי בין הבעיות הרפואיות השונות מהן סובל המערער לבין אירוע הלב שבו לקה שהוכר כתאונת עבודה, והכל בהתאם להנחיות שפי [צ"ל - כפי] שפורטו בפסק דין קודם שניתן בבית הדין האזורי ביום 26.11.07 (הרשמת דגית ויסמן; בל 4931/07). בפני הועדה בהרכב אחר לא יוצגו החלטות ופרוטוקולים קודמים של הוועדה הרפואית לעררים. למען הסר ספק מובהר, כי הצגת החלטת הוועדה מדרג ראשון  עליה הוגש הערעור מתחייבת מטבע הדברים".               

5.      בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי הוועדה הרפואית לעררים התכנסה בעניינו של המערער ביום 14.1.2010 ועם הרכבה נמנו פוסקים רפואיים בתחום הרפואה הפנימית, האורולוגיה והנוירולוגיה. הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית בתחום הקרדיולוגיה, הנוירולוגיה והאורולוגיה וכן התייחסה למסמכים רפואיים שונים ותוצאות בדיקות שהוגשו על ידו. הועדה לא סיכמה ממצאיה וקבעה: 

לצורך סכום דיון הועדה מבקשת להמציא את דו"ח סכום המחלה מהאשפוז בטיפול נמרץ שהיה ביום קבלתו לחדר המיון  ב 24/5/05       

הועדה מבקשת חוו"ד פסיכיאטרית הואיל והתובע עבר בדיקות פסיכיאטריות מאז, ומוסר שחייו השתנו לחלוטין בעקבות האירוע הלבבי. על הפסיכיאטר להתייחס לשאלה של הקשר הסיבתי, ועד כמה המצב הדיכאוני שעליו כותב ד"ר גורדיצקי במכתבו הרפואי
מ 21/6/09 והטיפול כנגד הדיכאון בציפרלקס משפיע על תפקודו המיני. 

מבחינה אורולוגית יסוכם לאחר קבלת חוו"ד הנ"ל, מבחינה נוירולוגית לדעת הועדה אין נכות הקשורה לתאונה ו/או לאירוע הנדון. 

הועדה תסכם ללא נוכחות, לאחר קבלת הנ"ל. כמו כן הועדה מבקשת חוו"ד רופא כלי-דם לעניין תלונותיו בתחום זה, ולפי בקשת בית הדין הארצי. מבחינת העיניים, לפי בקשת עו"ד אלבז, אין הם מעוניינים בחוו"ד עיניים, ויורדים מזה.  

6.      הועדה הרפואית לעררים התכנסה לישיבה מסכמת מיום 8.7.2010 לאחר שהתקבלו אצלה סיכום מחלה מיום 24.5.2005 מבית החולים קפלן, חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר סיגלר מיום 15.2.2010 וחוות דעת בתחום כירורגית כלי דם של פרופ' ענתבי מיום 14.4.2010. הועדה עיינה במסמכים האמורים וקבעה בהחלטתה כמפורט להלן: